המחשבות הטובות

כמה בא לי לכתוב ולספר לך. כמה בא לי לשוב ולהרגיש את הרגע הזה שאין כלום לפניו ואחריו אין לדעת. הרגע הזה שאין בו מחשבות ואין מה כדאי ומה נכון ובאיזה רמת איפוק יהיה טוב יותר להגיש, להנגיש ולגדף הלאה ממני.

כמה בא לי לשתף אותך שאני אוהבת אותך וכל מה שאני כותבת עכשיו לא נוגע בנו, כי כל מה שאני כותבת עכשיו יכול להיכתב רק בזכותך ובזכות מה שקרה מהיום שנכנסת לחיים שלי.

כמה בא לי לכתוב ולספר לך שאני רוצה לרוקן בשביל להתמלא, בשביל להיכנס הביתה ולנשום. בא לי לנשום. 

כי אתה מבין.. למדתי לאהוב את עצמי באמת רק כשהייתי לבד, וכמה שדחפתי ל-יחד עם חברות ועבודה ופרוייקטים וערבי שתייה. הרגעים שהכי אהבתי את עצמי היו כשהייתי לבד.

לנסוע 4 וחצי שעות, לטייל לבד בקצה העולם, להכין בכאילו שיעורי בית בחדר , לחזור הביתה מיום עבודה ולבהות בתקרה, ללכת לבד לראות סרט בקולנוע, ללכת לבד למוזיאון, לנסוע באופניים לים, לבד. גם כשהיה הכי חרא ובודד ורק רציתי שניים ולא סבלתי את עצמי, למדתי לאהוב את עצמי כואבת, לבד .

לרקוד בחדר מול המראה, להחליף בגדים, לדמיין מסיבה ענקית וככה עד גיל 30 לפחות, לכתוב בלילות, עד שאיחדנו דירות. את עצמי למדתי לאהוב לבד. 

שהלכתי בת ארבע יחפה בשבילים נוגעת עם יד קטנה בעלים, שהסתובבתי בבסיס תקועה באמצע המדבר והרמתי את הראש וראיתי ציפור קטנה בשמיים והיינו רק היא ואני לאיזה רגע או שניים. את עצמי למדתי לאהוב לבד. קראתי לרגעים הקטנים האלו 'המחשבות הטובות' .

ושהתאומות נולדו במשך שמונה חודשים הייתי איתן לבד בבקרים, זה לא היה כי רציתי להוכיח או לא רציתי עזרה, פשוט היה לי קל יותר לחבק את עצמי ואותן בשקט, ללמוד לאט, עד שהאיזון העדין הופר והקושי הפיזי והתפעול גדל, עד שלמדתי לאהוב אותי איתן, עד שסמכתי על עצמי כאמא.

פתאום כבר 9 שנים אתה איתי וחמש שנים שאנחנו איתן והלבד שלי הלך והתקמט. 

אתה מבין.. אני אוהבת אתכם כל כך גם בלילות שכבר אין לי מקום במיטה, גם שהבוקר לחוץ,

גם ששלושתן צורחות אמא בבת אחת, גם שהיא חטפה לה את המשחק, גם שרואים שוב ושוב את אותה דורה בריפיט (ואגב היא מטיילת לבד תמיד!).

שלא תטעה לא הייתי רוצה אחרת, לא הייתי מחליפה, כי באותן 'מחשבות טובות' אני אומרת תודה . 

לימדתם אותי לעשות הכל תוך כדי תנועה, רק שמידי פעם הם עולים, הגעגועים (ואולי בימי הקורונה הם קצת מחמירים) לזו שיכלה מתי שרצתה להיזכר ולבחור איך היום היא תרצה לאהוב את עצמה.